לא לאיחוד בימין

איחוד פוליטי לקראת הבחירות בין סיעת הבית היהודי לבין הליכוד, כפי שדיבורים בנושא התפרסמו במהלך סוף השבוע, יהיה טעות אסטרטגית וגם בכייה לדורות. נתחיל בטעות האסטרטגית. כיום זוכה ראש הממשלה בנימין נתניהו לתמיכה של חלקים לא מבוטלים של מצביעי המרכז הישראליים. הסיבה לכך היא המתינות שגילה ראש הממשלה במהלך מבצע 'צוק איתן'. הציבור הרחב הזה אהב את חוסר ההתלהמות של ראש הממשלה ואת המטרות המוגבלות שהציב לעצמו. מדובר בקהל גדול מאד שלא יקבל איחוד פוליטי עם מפלגתו של נפתלי בנט ויימנע בעקבות איחוד כזה מלהצביע לליכוד. באופן דומה מצביעים רבים של הבית היהודי לא יאהבו בלשון המעטה את הפזילה של מפלגתם לעבר אמצע המפה הפוליטית וינדדו ממנה אל מפלגות ימניות יותר כשבפועל סיעת הבית היהודי תאבד בכך חלק משמעותי של מצביעה המסורתיים. כך יקרה שבמקום להגדיל את כוחו של הימין, איחוד בין הבית היהודי לליכוד רק יבריח מצביעים רבים. עד כאן מבחינת השיקולים הפוליטיים שמעידים כי איחוד בין שתי המפלגות רק יפגע בהן. אולם מעבר לנזק הפוליטי המיידי יש באיחוד כזה פגיעה אידיאולוגית רבת משמעות בימין הלאומי דתי בישראל. לליכוד ולסיעת הבית היהודי שתי מורשות אידיאולוגיות בעלות חשיבות היסטורית ורוחנית רבה. בליכוד הכוונה להדר הרוויזיוניסטי של ז'בוטינסקי ובבית היהודי הכוונה לרוחם של מנהיגי המזרחי של פעם הרב מאיר בר-אילן והרב מימון שראו במפלגה דרך להשפיע על דמותה הרוחנית של מדינת ישראל. המורשות האלו מהוות עד היום את המטען התורשתי של שתי המפלגות האלו ויש לחשוש כי איחוד ביניהן יגרום לטשטוש של המורשות האלו ואולי למציאות בה אחת תבטל את רעותה. שהרי גוף גדול המורכב ממספר רב של מרכיבים נוטה להתאחד סביב המכנה המשותף הנמוך ביותר גם אם בכך הוא מאבד תכנים רבים ויקרים.

שתי הסיבות האלו לבדן מחייבות את הליכוד והבית היהודי לא רק שלא להתאחד אלא להמשיך לבדל את עצמן אחת מרעותה. הבידול הזה לא יגרום לתחושות של ניכור אלא דווקא יגרמו לכל צד להשפיע על רעהו כשביחד שני הצדדים ישפיעו כגורמים מובילים על כל החברה הישראלית. נכון מדובר בסיבות ארוכות טווח שמתעלמות אולי מרווח מיידי של יצירת מפלגת ימין גדולה אחת שתאפשר לראש הממשלה ולנפתלי בנט להשיג את ראשות הממשלה ושרות החוץ און הביטחון אולם מנהיג פוליטי שרוצה באמת להשפיע לדורות על עמו חייב לרסן את יצר ותאוות השלטון המיידיים שלו למען מטרות חשובות יותר ארוכות טווח. ואגב גם מבחינה פוליטית פשוטה ייתכן שהמטרה, קרי תפיסת השלטון, תתאפשר דווקא אם שתי המפלגות האלו ירוצו בנפרד תוך שכל אחת מבליטה את הייחוד שלה ומצליחה ללכד סביבה ציבור גדול ומשמעותי יותר ממה שילכד איחוד בין שתיהן.